Pivot Table, או טבלת ציר, מסכמת נתונים לפי קטגוריות: למשל, סכום המכירות לכל מוצר בכל חודש. בוחרים שדות לשורות, לעמודות ולערכים, ומקבלים סיכום שאפשר לשנות בלי לכתוב נוסחה נפרדת לכל קבוצה.
מה זה Pivot Table ומה אפשר ללמוד ממנה
Pivot Table היא טבלת סיכום שמקבצת רשומות לפי שדות שבוחרים ומחשבת עבור כל קבוצה סכום, ספירה, ממוצע או חישוב אחר. בעברית קוראים לה טבלת ציר, ובתיעוד של Google Sheets מופיע השם טבלת צירים. היא עוזרת לענות על שאלות כמו כמה נמכר מכל מוצר, איך ההכנסות מתחלקות בין סניפים וכמה פניות התקבלו מכל מקור.
במקום לעבור על רשימת העסקאות שורה אחר שורה, בוחרים את הקטגוריות ואת הנתון שרוצים לסכם. אפשר להזיז שדות ולבחון את אותם נתונים בחלוקה אחרת, למשל לעבור מסיכום לפי מוצר לסיכום לפי סניף. האפשרויות האלה מתוארות בהסבר של Microsoft על טבלאות ציר.
טבלת הציר עובדת על עותק של הנתונים (מטמון), ולכן בניית הסיכום ושינוי שלו אינם משנים את הרשימה המקורית. אפשר לשחק עם השדות בלי לחשוש לפגוע בנתונים.
הכלי מתאים למי שמקבלים רשימות של מכירות, הוצאות, שעות עבודה או פניות ורוצים להשוות בין קבוצות. אם אתם מתחילים לעבוד עם גיליונות, ההסבר על אקסל וגיליונות אלקטרוניים יעזור להכיר את הבסיס לפני בניית הסיכום.
| אזור | מה מציבים בו | מה מתקבל בדוח |
|---|---|---|
| שורות | שדה שמגדיר קבוצות, למשל סניף | תוויות הקבוצות לאורך הטבלה |
| עמודות | שדה לחלוקה נוספת, למשל חודש | תוויות הקבוצות בראש העמודות |
| ערכים | שדה שרוצים לסכם, למשל סכום מכירה | תוצאת החישוב לכל קבוצה |
| מסננים | שדה שלפיו רוצים לצמצם את הדוח, למשל קטגוריית מוצר | אפשרות לבחור אילו פריטים ייכללו בסיכום |
מקור: Microsoft: שימוש ברשימת השדות לסידור שדות ב־PivotTable
איך השדות הופכים לדוח: דוגמה של מכירות לפי סניף
נניח שיש לכם רשימת מכירות עם עמודות של סניף, חודש וסכום. כדי לראות את המכירות החודשיות בכל סניף, מציבים את הסניף באזור השורות, את החודש באזור העמודות ואת הסכום באזור הערכים. בוחרים בחישוב סכום, וכל תא במפגש בין סניף לחודש מציג את סך המכירות של אותה קבוצה.
באקסל, כשמסמנים שדה בחלונית השדות, הוא נכנס לאזור לפי סוגו: שדות שאינם מספריים מגיעים לשורות, שדות תאריך ושעה לעמודות ושדות מספריים לערכים. אפשר לגרור שדה לאזור אחר או לבטל את הסימון כדי להסיר אותו.
אם רוצים לראות רק קטגוריית מוצרים מסוימת, מוסיפים את שדה הקטגוריה לאזור המסננים ובוחרים אותה. כך פועל סידור השדות לפי התיעוד של Microsoft. שדות שמוצבים זה מתחת לזה באותו אזור יוצרים קיבוץ מקונן, למשל סניף ובתוכו מוצר.
בחירת החישוב קובעת מה המספר אומר. סכום מציג את היקף המכירות, וממוצע מציג את ממוצע סכומי הרשומות בקבוצה. ספירה רגילה סופרת ערכים שאינם ריקים בשדה שנבחר, ולכן ספירת שמות לקוחות תכלול גם הופעות חוזרות של אותו לקוח.
איך מכינים את הנתונים לפני שבונים טבלת ציר
רוב התקלות בטבלת ציר מקורן ברשימת המקור ולא בכלי עצמו. לפי ההנחיות של Microsoft, כדאי לעמוד בכמה כללים לפני שמוסיפים את הטבלה:
- הנתונים מסודרים בעמודות עם שורת כותרות אחת.
- לכל עמודה יש כותרת ייחודית שאינה ריקה.
- אין שורות או עמודות ריקות בתוך הרשימה, ואין תאים ממוזגים או שתי שורות כותרת.
- כל עמודה מכילה סוג נתון אחד, כך שאין תאריכים וטקסט באותה עמודה.
המלצה נוספת היא להמיר את הרשימה לטבלת Excel לפני יצירת הדוח. שורות שמתווספות לטבלה נכללות ברענון, ועמודות חדשות מופיעות ברשימת השדות. אם המקור הוא טווח רגיל, צריך לשנות את טווח הנתונים ידנית כשהרשימה גדלה.
בגוגל שיטס הכלל דומה: לכל עמודה במקור צריכה להיות כותרת. גם כאן כדאי לוודא שעמודת הסכומים מכילה מספרים בלבד, כדי שהסיכום ישתמש בפונקציית הסכום.
איפה יוצרים טבלת ציר באקסל ובגוגל שיטס
באקסל במחשב Windows בוחרים תא בתוך נתוני המקור, פותחים את הלשונית הוספה ובוחרים PivotTable. מאשרים את הטווח או הטבלה, בוחרים אם למקם את הדוח בגיליון חדש או בקיים ולוחצים אישור. אחר כך מסמנים שדות בחלונית השדות. בגרסת הווב ובמק התהליך דומה, ובאייפד יש לשונית הוספה משלה. הוראות היצירה של Microsoft מפרטות את ההבדלים לפי סביבת העבודה.
למי שמעדיפים הצעה מוכנה, אקסל מציע גם Recommended PivotTable, שמנתחת את הנתונים ומציגה כמה פריסות אפשריות. לפי Microsoft, האפשרות זמינה רק למנויי Microsoft 365.
ב־Google Sheets במחשב בוחרים את תאי המקור ואז הוספה וטבלת צירים. בחלונית הצד לוחצים על הוספה ליד שורות או עמודות כדי לבחור שדות, ועל הוספה ליד ערכים כדי לבחור מה להציג. לכל עמודה במקור צריכה להיות כותרת, כפי שמוסבר בהוראות של גוגל בעברית. גוגל עשויה להציע טבלאות צירים לפי הנתונים, ואפשר לכבות את ההצעות בתפריט כלים.
למי שעדיין לומדים להזין נתונים ולעבוד עם טווחי תאים, אפשר להתחיל במדריך גוגל שיטס למתחילים. לאחר שהרשימה מסודרת, קל יותר לבחור מה רוצים לקבץ ומה רוצים לחשב.
אילו חישובים אפשר לבחור בשדה הערכים
ברירת המחדל באקסל היא סכום עבור שדות מספריים וספירה עבור שדות עם טקסט או תאים ריקים. את החישוב משנים בהגדרות שדה הערכים. הפונקציות שמציעה Microsoft בתיעוד החישובים בטבלת ציר הן:
- Sum: סכום הערכים.
- Count: מספר הערכים הלא ריקים, בדומה ל־COUNTA.
- Count Numbers: מספר הערכים המספריים, בדומה ל־COUNT.
- Average, Max, Min: ממוצע, הערך הגבוה והערך הנמוך.
- Product: מכפלת הערכים.
- StDev, StDevp, Var, Varp: סטיית תקן ושונות, למדגם או לכלל האוכלוסייה.
מעבר לפונקציות, אפשר לשנות את אופן התצוגה באמצעות Show Values As. למשל, % of Grand Total מציג כל ערך כאחוז מסך הכול, % of Column Total כאחוז מסך העמודה ו־% of Row Total כאחוז מסך השורה. יש גם Difference From להפרש מערך בסיס, Running Total להצטברות ו־Rank לדירוג.
כדי לראות שני חישובים של אותו נתון, גוררים את השדה לאזור הערכים פעמיים ומגדירים לכל עותק חישוב או תצוגה אחרים, למשל סכום ולצידו אחוז מסך הכול.
בגוגל שיטס אפשר להוסיף שדה מחושב: בוחרים הוספה ליד ערכים ואז Calculated field, נותנים שם ומזינים נוסחה, למשל sum(Price)/counta(Product). לשדה מחושב בוחרים בסיכום לפי Custom. שמות שדות עם רווחים נכתבים בתוך מירכאות.
מה לבדוק כשהסיכום מציג תוצאה מפתיעה
מופיעה ספירה במקום סכום: אם בשדה יש תאים ריקים או ערכים שאינם מספריים, כמו טקסט, תאריך או ערך בוליאני, אקסל בוחר ספירה כברירת מחדל. עברו לעמודת הסכומים במקור, מלאו את התאים הריקים ווודאו שהערכים נשמרו כמספרים, ואז בחרו את החישוב הרצוי בהגדרות שדה הערכים. Microsoft מסבירה את ההתנהגות בתיעוד פונקציות הסיכום.
הוספתם רשומות והסיכום נשאר זהה: באקסל לוחצים לחיצה ימנית בתוך טבלת הציר ובוחרים Refresh. כשיש כמה טבלאות ציר בקובץ, הלשונית PivotTable Analyze מאפשרת Refresh All. כשמקור הנתונים הוא טבלת Excel, שורות שנוספו אליה נכללות ברענון. כשעובדים עם טווח קבוע, צריך לוודא שהוא כולל את הרשומות החדשות.
ב־Google Sheets שינויים בתאי טווח המקור מרעננים את טבלת הצירים אוטומטית. אם הרשומות נוספו מחוץ לטווח שהוגדר, לוחצים על עריכה מתחת לטבלה ומשנים את הטווח באמצעות סמל בחירת טווח הנתונים.
כדי להבין מאילו רשומות נוצר מספר מסוים בגוגל שיטס, לוחצים על עריכה ואז לוחצים פעמיים על התא. נפתח גיליון חדש עם שורות המקור שמאחורי המספר, לפי ההסבר של גוגל. אם הנתונים שלכם מפוזרים בכמה גיליונות ואתם צריכים להשלים אותם לפני הסיכום, המדריך ל־VLOOKUP מראה איך מושכים נתון לפי קוד או שם.










